מפות דיגיטליות
א. אפשר לעשות במפות שימוש נרחב: ראשית, זוהי מיומנות נדרשת לבגרות - יכולת לניתוח מפה כמקור חזותי ולכן אנחנו צריכים לתרגל זאת באופן עקבי. היכולת להקרין על הלוח את המפה ולעבד אותה ביחד בוודאי בהתחלה, אך גם כבדיקה נוחה ומפשטת את העניינים. כמו כן, אנחנו כל הזמן זזים במיקום ובזמן ולכן המפה מאפשרת הבנה מסודרת - כשלומדים על השואה, זזים בתוך המרחב של אירופה ומחוצה לה המון, ובעזרת המפה אפשר כל הזמן להבין על מה מדובר. שינויי גבולות, שילוחים מהמערב למזרח ובתוך המזרח, מדוע מחנות ההשמדה היו בפולין, מהן החזיתות השונות בהן נלחמו בעלות הברית ומה החשיבות של קרב סטלינגרד והפלישה לנורמנדי וכו'.
ב. יש כל כך הרבה מפות בהן אפשר להשתמש, כאשר מלמדים את החטיבה האחרונה ביחידות הבגרות על היישוב בארץ אני חושבת שיש הכרח אמיתי להשתמש במפות המון ולהכיר לתלמידים את המרחב בו הם חיים. הרבה פעמים אין להם באמת הבנה של איפה ירושלים ביחס לתל אביב או בכלל.
אני מציעה כאן שתי מפות שמובילות זו לזו - להתחיל עם מפה של יישובי חומה ומגדל ולראות איך היא מעבה את מישור החוף, עמק בית שאן ועמק יזרעאל, הגליל וכו' ומשם לכיוון ה-N ההתיישבותי.
מפת יישובי חומה ומגדל: http://www.gilihaskin.com/wp-content/uploads/img050.jpg
מפת ה-N ההתיישבותי: https://oritarye.files.wordpress.com/2011/05/hityashvut-map1.gif
המפות מבהירות את הרצף ההתיישבותי שהשיגו בעזרת מפעלי 'חומה ומגדל', הן מבהירות את המיקום של היישובים החדשים - בגבולות ובפריפריה, מבהירות מדוע טענו שההתיישבות קובעת את הביטחון ועוד.
סיורים וירטואליים
ג. מכיוון שיש הרבה מקומות שהיינו רוצים לבקר בהם וכמובן, אנחנו לא יכולים, הסיור הוירטואלי מאפשר לנו להיות גם באתר וגם בכיתה בו זמנית - זאת כמובן, במידה והרחובות נשארו כשהיו, פחות או יותר.
אני מציעה כאן שתי אפשרויות - הראשונה, ביקור במרכז העיר ירושלים, למשל, בחצר המוסדות הלאומיים בפינת קינג ג'ורג' וקרן קיימת לישראל. באמצעות הסיור, יכול כל תלמיד, גם מי שאינו ירושלמי להבין את מרכזיות האתר, את הסכנה הגדולה שהיתה במכונית התופת במקום, את המיקום האסטרטגי במרכז העיר בתוך משולש הרחובות וכו'.
אפשרות שניה היא סיור ברובע היהודי בעקבות לוחמי תש"ח. שילוב של מפה וסיור יראה לתלמידים באיזה שטח קטן מדובר, אפשר להראות את הצטמצמות השטח עם ההתקדמות בלחימה, אפשר לראות את הגל-עד וכו'.
ד. האנדרטה היא האנדרטה המוצבת בקיבוץ יד מרדכי של מרדכי אנילביץ, לצד מגדל המים ההרוס.
הסיור מאפשר לי לראות את המרחב כולו, ולראות את מה שרואה המבקר. אפשר לקשור בין הפסל של אנילביץ המסמל את הגבורה והמרד בשואה, בין מקימי הקיבוץ ובין תקומת מדינת ישראל בעזרת מגדל המים שמסמל את תפקידה של יד מרדכי במלחמת העצמאות.
ה. הפריט שבחרתי ממוזיאון ישראל הוא דמותו של אדריאנוס קיסר: https://www.google.com/culturalinstitute/asset-viewer/statue-of-the-emperor-hadrian/BgFMZu54j120OA?projectId=art-project
חוץ מזה שאני אוהבת אותו כבר מילדותי... הפסל הזה הוא דוגמא לפסלים רבים שייצרו עבור הקיסרים הרומאיים וחשוב במיוחד להבנת ההיסטוריה שלנו. לאדריאנוס תפקיד חשוב במרד בר כוכבא, היכולת להסתכל עליו - לראות איך הוא נראה, לראות את סצנת המלחמה על השריון שלו, העובדה שנמצא פה בארץ - בבית שאן - יכולות ללמד אותנו רבות על המרד עצמו ועל הסביבה ההיסטוריה בה התרחש.
זאת ועוד, היכולת לזוז בין פריטים קשורים בזמן או בנושא מאפשרת הרחבה והעמקה, ומאפשרת לתלמידים לשוטט, כמו שהם אוהבים ועדיין למצוא משהו מעניין ורלוונטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה