יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

תשובות למטלה ה-1

 תובנה 1-אלון פתח את הרצאתו בכך שבעידן של ימינו עם כל הטכנולוגיה וההתקדמות הדיגיטלית יש להפסיק להסתכל על הכיתה באופן סטטי- תובנתי מרעיון זה היא שבאמת הרבה מאתנו המורים מסתגרים במקום המאוד נוח וברור של ההוראה ולא מנסים ללכת למקומות חדשים דבר שמונע מהתלמידים שלנו חיבור אל החומר וכן חיבור אמיתי למורה.

 תובנה 2-רעיון נוסף שהעלה אלון בהרצאתו הוא – שתפקיד המורה לא לתת מידע אלא להנחות מבחינה מתודית, חינת הנחיה של תקשורת בין אישית, אתיקה ומוסר ובכל המורה הופך למומחה , לנכס. לצערי אני חושבת שאנחנו נתקלים עם המקרה ההפוך הרבה במערכת החינוך בישראל שהמורה הוא אינו נכס ואינו מוערך במידה הנכונה כלפי תלמידיו וזאת כיוון שהוא נתפס בעיקר כמקנה ידע ולא כנכס במיוחד לאור ההתקדמות הטכנולוגית בה התלמיד יכול לרכוש את הידע גם ללא עזרת המורה. ברור שבשנים האחרונות נעשה שנוי בתפיסה אך הוא עדיין לא מספיק.


 תובנה3-  אלון בהרצאתו מדבר על כך שהתפקיד שלנו כמורים, כאנשי חינוך הוא למעשה להיות המתווכים בין העולם הווירטואלי לעולם האמיתי כלומר להסביר לתלמיד את המשמעויות של השלכות של הדברים בעולם הווירטואלי העולם האמיתי.  אני מאוד משכימה עם האמירה הזאת אך היא מלווה בלא מעט קושי כיוון שעצם זה שהתלמידים זקוקים לתיווך הזה זה אומר שיש בעולם הווירטואלי לא מעט דברים שהם בעייתים ואם העולם הולך להתקדם, מבחינה ווירטואלי, כמו שאלון אומר בהרצאתו אז יחד עם הדברים הטובים יגיעו גם לא מעט דברים שליליים שאנחנו כמחנכים נצטרך להתמודד איתם והשאלה שלי עולה לאור הדברים הנ"ל האם לא יצא שכרנו בהפסדנו?!

תגובה 1:

  1. רננה אני בהחלט מסכימה עם התובנות שלך. רציתי להוסיף ולענות על התובנה השלישית שלך: אין ספק שאנחנו כמחנכים היום מחוייבים לוותך לתלמיד בין העולם האמיתי לעולם הווירוואלי שהוא אכן מסוכן מאוד יחד עם כל יתרונותיו. יחד עם זאת אני מאמינה שכדאי שלא יצא שכרנו בהפסדנו, חלק מהתפקיד שלנו הוא פחות לתווך אלא לדאוג להוציא את התלמיד מהעולם המדומיין הזה ולחבר אותו חזרה לעולם התקשורת שמתנהלת פנים מול פנים עם מגע ולקיחת אחריות על אמירות שלנו.

    השבמחק