תובנות מהרצאתו של ד"ר אלון הסגל:
בימינו עלינו להפסיק לראות בכיתה כקבוצה סגורה והומוגנית אלא לראות
את התלמידים כחלק ממארג גדול בו הם חלק מהרבה קבוצות . עלי כמורה לנסות ולהשתמש בזה ולראות בזה כלי.
כמו למשל: יצירת שיח בקבוצה, משאל ועוד.
כל תלמיד הוא מנהל בזעיר אנפין. על מנת שאני, כמורה, יהפוך לרלוונטית
בעידן המודרני, עלי ל"נצל" את יכולותיו הארגוניות והדיגיטליות של התלמיד
ולשלוח אותו לחפש מידע ברשת בצורת חקר ולא
בשיטת "העתק – הדבק".
ד"ר אלון מדבר בהרצאתו על הדיסוננס שיש לתלמידים בין העולם
ה"אמיתי" לבין העולם הווירטואלי.
לנו, כמורים יש תפקיד לגשר בין שני העולמות הללו. כדי שנוכל לעשות
זאת, עלינו להכיר ולשלוט היטב בעולם הווירטואלי על מנת שנוכל לחבר ביניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה