מסקנות מההרצאה

-          הפנייה לטכנולוגיה כמחליפה ומתעלמת מאתגרי הטבע והעולם בו אנו חיים – התגברות על מרחק, זמן, מיידיות, תקשורת, כישורים חברתיים, מעמד חברתי, תהילה ויוקרה, קהילה ועוד. אין משמעות לקרבה הפיזית – היא דומה למרחק באותה מידה, לדבר בוואטסאפ עם הילד בחדר ליד.

-          מעורר בי הבנה משמעותית יותר על מקומו של האינטרנט ושל הטכנולוגיה הזו בחיים שלנו. גם בהקשר של מהפכה המידע, וגם בהבנה מעמיקה יותר של המהפכה התעשייתית והשפעותיה על החיים שלנו היום. שינויים מהפכניים באופן בו העולם פועל ובמה שמניע אותו ואותנו בתוכו.

-          בניית עולם על ידי הילד: הילד בוחר, מתעניין, שואל וחוקר. הילד יוצר עולם בדמיון, בכתיבה, ועוד. המורה מתווך עבורו את המידע, מכוון אותו אל המקורות והאנשים, מחדד עבורו את הממשקים, היכולות והחשיבה שעליו לעשות. המורה צריך לחבר את הילד לעולם הפיזי, לתאם בין המציאות המדומיינת לחיים. התאמה אלינו: קשרים, חברויות, למידה ועוד. אני העולם – העולם מותאם אלי, לא אני אליו. הכל מגיע אלי, זה כבר לא רק האגו שלי בראש, אלא ההתנהלות אחרת לחלוטין! היכולות היום הן שהכל נמצא אצלי.

-          זה שינוי גדול מאוד באופן שבו אנחנו מלמדים, שבו אני מלמדת. מצד אחד, אני חושבת שזה מעניין ומצד שני לא בטוחה שזה נכון. האם השיטה הישנה אינה רלוונטית יותר? לימוד כתיבה, עבר מהעולם?! דבר נוסף, אני חוששת שאני לא מכירה מספיק כלים כדי להיות מורה טובה בשיטה החדשה.

-          להיות אנלוגית – להשתמש בכלים של המסכים ככלים אנלוגיים, או שאני מסוגלת להבין את המרחב והכלים הדיגיטליים הקיימים. להבין מה קורה בסייבר ספייס.

-          שינוי התפיסה, הגישה, ההכנה וההוראה. לא להיות מורה עם מחשב וברקו בכיתה, עם מצגת או סרטון, אלא ללמוד כלים חדשים שאני ממש לא מכירה ואולי פשוט לא מעלה בדעתי כדי להיות מורה אולטימטיבית שמתאימה ביותר לתלמידות ולעולם.