1.
לכידות
המרצה
דיבר על יצירת קהילה ע"פ תחומי עניין , קהילה שמייתרת את הקשר הלוקאלי.
מעמיד
בסימן שאלה את המאמץ ליצור לכידות על בסיס כיתתי.
הקשרים
האמיתיים אינם תלויים במיום הכיתתי, אל בקשרים שמעבר למקום . הם בין כיתתיים, בין
שכבתיים, בין בתי ספר שונים, בין ערים וארצות שונות.
ובכל
זאת- הרצון להשתייך לקהילה לא פג גם בעידן הדור- ה-8
2.
המרצה
תיאר את היכולת הטכנולוגית המתפתחת בקצב מסחרר, דור טכנולוגי מתחלף ב18 חודש.
הוא תיאר
בהתלהבות כיצד העולם הגיע לרמת תחכום בו חיישנים יכולים לקלוט לחץ דם, טמפרטורת
גוף וכ' של כל הנוכחים בכיתה! מדהים
ואני
חושבת לעצמי, זו יכולת אנושית בסיסית לקלוט מה שלום התלמידים שלך. ואם לא ברור
לך-אז תשאל! הכנסנו את המורים לכיתות ענק, בקצב מסחרר וגרמנו להם לאבד את היכולת
ליצור קשר אמיתי עם התלמיד. לשם כך מכניסים חיישנים... קצת עצוב שאנחנו זקוקים
לטכנולוגיה מתקדמת במקום קשר עין ומגע בסיסי.
3.
תפקיד
המורה הוא לקשר , לתווך בין העולם הוורטאלי של התלמיד לבין העולם המציאותי הפיזי. קצת
קשה לבצע את ההקשר הזה כשהמורה לא נמצא העולם הווירטואלי של התלמיד, בשביל ליצור
הקשר שכזה צריך להיות נטוע עמוק בכל העולמות
בקי שלום
השבמחקאני מסכים איתך לגבי הצורך והחשיבות של המגע האנושי הישיר פנים אל פנים, אך לצערי אני נחשף לפעמים לכך שאת התלמידים מעניין יותר העולם הווירטואלי.
אני עדין מתלבט ומתחבט כיצד אני מנצל/משתמש בעולם זה כדאי לקרב אותם אלי וללמד אותם.
להבנתי אין לנו בררה אלא למצוא דרכים חדשות על מנת להראות להם כי מה שהיה פעם פעם (ההיסטוריה) רלוונטי מאוד להיום.
שלום בקי
השבמחקגם אני מסכים שאין תחליף לתקשורת האנושית.
אם כי קצת התחדד לי העניין שמראים תמונות ומבקשים/ דורשים לייק במרחק חצי מטר אחד מהשני